פרוייקט הפסאז'ים

פרויקט הפסאז׳ים, יצירתו האחרונה והלא-גמורה של הוגה הדעות היהודי-גרמני ולטר בנימין, היא ניסיונו המונומנטלי לרדת אל מעמקי החיים בפריז של המאה ה-19 ולהתחקות אחר שורשי המודרנה של המאה ה-20, תוך חילוץ ״ההיסטוריה האמיתית״ החבויה ומודחקת מאחורי החזית הנוצצת של הקידמה. מרחב המוצא של בנימין הוא הפסאז׳ים של פריז, אותם מעברים מהודרים, מקורים בתקרות זכוכית וגדושים חנויות שונות ומשונות, שבהם הוא רואה מבשרים של מרחבי הצריכה הקפיטליסטיים המודרניים – אך גם ״מרחבי חלום״ של הלא-מודע הקולקטיבי של המאה ה-19, שבהם עדיין שוטטו ג׳נטלמנים בניחותא עם צב קשור ברצועה.
 
מהפסאז׳ים יצא בנימין אל כל רבדי החיים של העיר הגדולה, תר שם אחר ״הסמרטוטים והפסולת״ של ההיסטוריה המקפלים בתוכם את האמת הנסתרת שלה. לשם כך בילה בספריה הלאומית בפריז 13 שנים תמימות, מ-1927 עד 1940, באיסוף ציטטות, כתבות עיתונות, מודעות פרסומת, אנקדוטות היסטוריות ועוד ועוד חומרים טקסטואליים וחזותיים שאותם קיבץ, לצד רשימות והגיגים משלו, ב״אוגדנים״ לקראת כתיבת האופוס מגנום שלו, שנועד להיות ״זירת כל מאבקי ורעיונותיי״.
 
היצירה הכבירה לא פורסמה מעולם, רק סיכום קצר בשם "פריז בירת המאה ה-19" התפרסם בדפוס לפני הפלישה הגרמנית לצרפת ביוני 1940. אולם בנימין הספיק להפקיד את מאות הדפים של רשימותיו אצל ידידו ז׳ורז׳ בטאיי, בטרם נמלט אל הגבול הספרדי – שם התאבד. רק בתחילת שנות ה-80 התפרסמו הרשימות הללו תחת השם "פרויקט הפסאז׳ים". מיד עם פרסומה הוכרה היצירה, דווקא בשל אופייה הפרגמנטרי והחתרני, כאחד הטקסטים החשובים והמרתקים של המאה ה-20.
 
 
 
המבחר שלפנינו הוא תרגום ראשון לעברית של "פרויקט הפסאז׳ים"; הוא מקפיד לשמור על אופיו הייחודי, תוך מתן מקום של בכורה למחשבותיו המקוריות של בנימין וייצוג למגוון מעורר ההשתאות של מקורותיו ההיסטוריים והספרותיים.